מטרת מאמר זה לנסות להגדיר מהי התייעלות אנרגטית, במילים פשוטות.

התייעלות אנרגטית, הינה תהליך של למידת מערכות האנרגיה ושיפורן במבנים קיימים, בין אם מהשבחת ציוד קיים ובין עם בשיפור תהליכים במבנה.

פרויקט התייעלות אנרגטית, יכול להתבצע במבנה מסחרי, בבניין קומות למגורים, בקניון, במוסד ציבורי או כל מפעל ומבנה הצורך אנרגיה להפעלתו. כאמור, ההשבחה וההתייעלות מושגת מכל שיפור במאפייני הצריכה של האנרגיה במבנה.

יש לזכור, כי שיפור בצריכת האנרגיה יכול להגיע מהתייעלות בכמה פרמטרים, כמו איוורור, עוצמת תאורה, טמפרטורה, שימוש יעיל יותר במים ועוד. הביטוי להתייעלות יגיע לרוב במונחי חסכון באנרגיה, או למעשה בחסכון בחשמל הנוצר מההתיעלות.

ניקח לדוגמה תהליך התייעלות אנרגטית, שתוצאותיו הקטנה בצריכת החשמל בבית מלון, שהזמין תהליך התייעלות אנרגטית מחברה המתמחה בכך. ההתייעלות האנרגטית עבור המלון, יכולה היתה להיות מושגת גם מהשבחה של מערכות המיזוג שהן צרכן גדול של חשמל, באופן שיספקו אותה תפוקת קירור בפחות צריכת חשמל, אך גם מתהליך איטום טוב יותר שיעברו קירות הבניין, כך שאותה מערכת מיזוג תצטרך לעבוד פחות כדי לספק את אותה תוצאה. גם שילוב של שתי הגישות ייתכן, אך יש לשים לב כי בשתי הדרכים נדרשת השקעה כספית ראשונית לא מבוטלת, על מנת להדיע לתוצאות. החיסכון בחשמל שנוצר, אמור לכסות את עלויות ההשקעה על פני פרק זמן ארוך של שנים כדי להצדיק למעשה את ההשקעה בתהליך, מלכתחילה.

כל תהליכי ההתייעלות האנרגטית בבניין, מיועדים להשיג תוצאה ברורה עיקרית של חסכון באנרגיה, או במונחים כספיים: הקטנת ההוצאה הממשית על הפקת אנרגיה. רוב התהליכים המבוצעים מצליחים להשיג את הטוב שבשני העולמות: גם שיפור בעלויות על האנרגיה וגם שיפור באיכות החיים של דיירי המבנה.

אחת הבעיות הקיימות בתחום היא שלא כל התייעלות בצריכת החשמל הינה בהכרח, גם שיפור עבור דיירי הבניין. עדיין, יש מקרים שבהם תהליך ההתייעלחות האנרגטית אינו משיג בהכרח שיפור בשני צידי המשוואה. אם נחזור לדוגמה של תהליך ההתייעלות האנרגטית בבית המלון. תוצר של חסכון באנרגיה של חשמל תאורה, יכול היה להיות מושג גם מהפעלה של שתי נורות במסדרון הלובי, במקום חמש. גם זה יכול להחשב תהליך התייעלות החוסך אנרגיה, אך כנראה שעל חשבון איכות התאורה.

רמת החיסכון הכספית המתקבלת מתהליך התייעלות אנרגטית הינה מדד ברור, אך לא תמיד ברור מה "הקריב" התהליך, עבור דיירי המבנה בו נעשה: עד כמה היטיב עם אורחי המלון בו נערך הפרויקט ועד כמה באמת שיפר את איכות החיים של עובדי המדינה בבניין המשרדים אשר התייעל אנרגטית משמעותית, בחסכון שהשיג ממערכות המיזוג, אך יתכן שעשה זאת על חשבון איכות האויר בבניין.

הצורך האמיתי להעביר את המשק הישראלי, תהליך התייעלות אנרגטית אמיתי ובריא, הינו ברור לחלוטין. מעבר להקטנת ההוצאה הממשית על הפקת אנרגיה, גלומים יתרונות משקיים נוספים רבים בהתייעלות וחיסכון אנרגטיים: כמות מזהמי האנרגיה תפחת, תידרש השקעה קטנה יותר לפיתוח משק האנרגיה וניתן יהיה לדחות את הקמתן של תחנות כוח חדשות, הגוזלות משאבים נוספים ואחראיות על הגדלת הזיהום הסביבתי. התלות במשאבים מתכלים ובמקורות אנרגיה חיצוניים תקטן וניתן יהיה לצפות לגידול במספר מקומות העבודה במגזר שימור האנרגיה. לבסוף, אם המסה הקריטית של המשק והעולם יצלחו את תהליך ההתייעלות, בהשפעה סביבתית חיובית דרמטית, יתכן שאף ישתפר האקלים כולו על פני כדור הארץ.

יש להבהיר, כי ההגדרה הפשטנית המוצעת במאמר זה, אינה פרשנות אקדמית של המונח התייעלות אנרגטית. דווקא בשל הרבדים הרבים שבהם ניתן לפרש את המונח ולהשתמש בו, לעיתים בהקשר הנקודתי בו נמדדת ההתייעלות האנרגטית בפרויקט הספציפי הנבחן.

כאן אולי המקום להגיד, שלמרות שהתייעלות אנרגטית מדוברת בשפה ההנדסית עם יחידות מידה ברורות, התקינה והמדידה של התחום עדיין לא נותנות פתרון מלא, כדי להסדיר את התחום מבחינת יכולת מדידה אבסולוטית ומדוייקת לתהליך, באופן שיהיה מוסכם על כולם.

דו"ח מחקר של פירמת הנדל"ן הגדולה McGraw-Hill Construction's, צופה יעד חדירה לפרוייקטים של התייעלות אנרגטית בשיעור של כ – 20%-30% מכל הבניינים המסחריים בארה"ב, תוך חמש שנים.

למרות פריחה בשוק הבניה הירוקה של בתים פרטיים ובנייני דירות חדשים, בתים אלו אחראייים על רק 2.5% מנפח הבניה הירוקה בשנה. התייעלות אנרגטית בבניינים קיימים, בעיקר בניינים מסחריים אך גם בנייני דירות, הם יעד שוק אדיר בהתהוות ויש בתחום הזה הזדמנויות רבות, על פי מבצעי הסקר שפורסם בכנס התיעלות אנרגטית, בניו יורק ב – 22 אוקטובר.
באיסוף הנתונים לסקר השתתפו מספר גופים ופירמות נדל"ן ומחקר מהגדולות כגון Autodesk  Inc, CB Richard Ellis, Siemens, UL Environment, and the U.S. Green Building Council. הסקר הינו ראשון וחדשני מסוגו והוא הביא ניתוח מ – 20 פרוייקטים בתחום, עם בסיס נתונים רחב ומפולח,  בצורה המאפשרת בחינה מדוקדקת על ניהול ועלויות של תהליכי בניה ירוקה והתייעלות אנרגטית, ברמה הטכנולוגית ובאמצעים הטובים ביותר בנמצא בתחום.

על פי ממצאי והערכות הסקר,שוק ההתייעלות האנרגטית צומח במהירות. כיום, 5%-9% מהפעילות בשוק הבניה הירוקה נעשה בפרוייקטים של התייעלות אנרגטית. במונחים כספיים: שוק של 2-4 מיליארד דולר.

כאמור, עד 2014, צפוי נתח השוק של פרויקטי ההתייעלות האנרגטית לגדול לשיעור של 20%-30%, מה שיביא לנפח פעילות מוערך של 10-15 מיליארד דולר בתחום.
"זה ממש חיוני ש 20%-30% מכל פרויקטי ההשבחה והתחזוקה של מבנים קיימים בעתיד הקרוב יתבצעו בראיה ובמימוש של טכנולוגיות ותהליכים של בניה ירוקה. זה חיוני בגלל ש – 98% מהבניינים שלנו כבר קיימים. בין אותם בניינים נמצאים הבניינים בעלי חוסר היעילות הגדולים ביותר, דבר שצריך לשנות", אומר נציג McGraw-Hill , מר הארווי ברנשטיין, סגן נשיא למובילות חשיבה עולמית ופיתוח עסקי בחברה.

ברנשטיין מוסיף ואומר כי: "השוק העצום של כ – 15 מיליארד דולר בפרויקטים ישירים בלבד, יהיה מוקד תרומה ישיר וחשוב, להתפתחות תהליכי הבניה הירוקה והטמעה של מוצרים ותהליכים ירוקים, בבניה החדשה והקיימת בעתיד."

שתי החברות, חתמו על הסכם שיתוף פעולה לייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית בישראל, בהיקף של 36 מגוואט.

ההון הנדרש המוערך להשגת יעד הייצור שהוכרז, עומד על כ – 720 מליון ש"ח. החשמל המיוצר יימכר לחברת חשמל בחוזים ארוכי טווח. באורמת סבורים שהמרווחים במחירי הרכישה של חשמל מייצור פרטי סולארי, שהוכרזו ע"י המחוקק הישראלי בתקנות ייצור החשמל הפרטי, מאפשרים ייצור כדאי של חשמל בשיטות סולאריות, כחלק מפתרונות האספקה של אנרגיה ירוקה.

באורמת, שהתמחתה מזה שנים רבות בטכנולוגיות הפקת חשמל גיאו-תרמיות ברחבי העולם, מאמינים כנראה שתחום הייצור הפוטו-וולטאי טומן בחובו פוטנציאל עסקי גם כן. מומחים בתחום צופים ששיפורים טכנולוגיים יוזילו בעתיד עוד יותר עת עלות התקנת הטכנולוגיות הנדרשות לייצור חשמל סולארי. נתונים מהתעשיה מראים כי לוחות פוטו-וולטאים, שהינם מרכיב משמעותי בעלות מערכת ייצור החשמל הסולארי,  הוזלו ברמות של כ – 25% בשנתיים האחרונות.

בניה ירוקה בארה"ב עם רמת תקן גבוהה – ENERGY STAR®, מביאה רמת שכירויות גבוהה ב – 3% עד 6% ל – Sq/ft, בהשוואה לנכסים בבניה רגילה באותו מיקום וגודל.

הנתון, על פי סקר שנערך לאחרונה ע"י מוסד תקינה מוביל: RICS – Royal Institution of Chartered Surveyors.

הסקר שנערך הוכיח כי ישנו ערך כלכלי ברור, מתקינה של בניין כ"בניין ירוק". סוג התקינה המדוברת – ENERGY STAR®, הינו תו תקן של ארגון משותף של משרד האנרגיה וסוכנות להגנת הסביבה של ממשלת ארה"ב, שמשימתו לסייע לאזרחים פרטיים ולעסקים ברחבי המדינה, להגן על הסביבה, תוך כדי חסכון שנוצר מהגעה ליעילות אנרגטית מעולה.

הסקר גם התייחס לרמת המחירים ההשוואתית שניתן להשיג ממכירה של נכס בבניה ירוקה, ביחס לנכס רגיל. גם כאן התוצאות מראות בבירור ערך כלכלי משמעותי הגלום בבניה ירוקה עם 16% תשואה עודפת במחיר מכירה.

בתגובה לתוצאותיו של הסקר אומר הכלכלן הראשי של RICS, מר סימון רובינשון: "מסמך מחקר שכזה הינו ביסוס צעד ראשון וחשוב בבניית  ההוכחות על ערכו האמיתי של בית "ירוק". לפני כן, השוק עבד רק עם עם דוגמאות נקודתיות, לתמיכה בקבלת החלטות של משקיעים ועסקים, בדיון על התועלות שבבניה ירוקה. כל עוד לא היתה אמירה כלכלית ברורה, הדיון התייחס לפרמטרים כמו רמת היעילות האנרגטית המתקבלת מתהליך הבניה הירוקה. בהתאם, ניתן היה להבין מדוע השוק מאמץ באיטיות רבה כל כך את מגוון הבדיקות הקיים, לתקינה של היעילות האנרגטית. ככל שמאגר הנתונים המוכחים, כמו הסקר הנ"ל, יהיה מקיף ומבוסס יותר, הטיעון לכדאיות הכלכלית של בניה ירוקה עם רמת אנרגטיות גבוהה יותר, יהיה חזק יותר."

בהתייחס לעתיד, מוסיף מר רובינשון: "כל עסק השואף למכסם את רווחיו, יהיה חייב להתחיל לבחון את רמת ההתייעלות האנרגטית של הבניינים שלו, כדי להישאר תחרותי. על ידי הוכחה שבניינים ירוקים עדיפים מבחינה כלכלית, גם מהחיסכון שנוצר מהגעה לרמת יעילות אנרגטית גבוהה וגם מתשואה עודפת על הנכס משכירות ובמחיר מכירה, בניינים "רגילים" יהפכו בסופו של דבר למיושנים והרבה פחות מבוקשים."

אולי הדבר הגדול הבא בבניה ירוקה – קירות ירוקים!

בידיעה שפורסמה על ידי The Associated Press, דווח על חברת שירותים פיננסיים – PNC, שמושבה בפיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב, שהתקינה לאחרונה קיר ירוק בגודל שני מגרשי טניס, על בנין מטה החברה.

בדומה לגגות ירוקים, שהופכים יותר ויותר נפוצים בבניינים עם מודעות להתייעלות אנרגטית ובניה ירוקה, כך גםההיפוך האופקי שלהם. בצורה האופקית -קירות ירוקים, נוצרים משטחי קירות המכוסים בצמחים אשר מסייעים לבניינים אותם הם מקרים, להנות מבידוד טבעי והסרת מזהמי אויר.

PNC מעריכה כי הטמפרטורה מאחורי הקיר החדש בבניין, תהיה נמוכה ב – 25% מהטמפרטורה בצד שבו השמש הקופחת עליו.

יחד עם זאת, הקיר עצמו יכול להיות מאוד מעניין גם למתבונן מבחוץ. בבניין המדובר, השתמשה החברה ב – 15,000 צמחים שונים במספר גוונים של ירוק, כולל שילוב לוגו החברה ביצירה. הצמחים הונחו בין מאות מסגרות של כ – 60 על 60 ס"מ מאלומיניום, שעוגן ליסודות הקיר, אחרי שחלק מגרניט הציפוי המקורי הוסר.

למרות שבכירי החברה סירבו למסור מה היתה עלות ההקמה של המיזם בן כ – 750 מ"ר, מומחים מעריכים כי העלות הגיעה לבין 300$ ל – 375$ למ"ר. הקיר דורש רק 15 דקות השקיה בשבוע בתקופת שיא הצימוח, המסופקת דרך מערכת הצנרת האורגנית של הבניין. לחברה חוזה עם הספק שהתקין האת הקיר הירוק, לגזום את הצמחיה ולהחליף צמחים מתים במידת הצורך.

על פי מומחים, מירב התועלת במערכת שכזו, הינה ביכולתם של הקירות לסייע בקירור בניינים על ידי ההצללה שהם יוצרים. כמו כן, הם מסייעים לקלוט את מי הגשמים ולשחררם לאטמוספרה באופן איטי בהרבה ממערכות ירוקות אחרות.

מהחברה שהתקינה את הקיר הירוק על בנין PNC, נמסר שכל אחד מ – 600 מתקני האלומיניום נושאי הצמחיה על הקיר, מנטרל פליטת פחמן של בן אדם אחד ביום.

אם תהיתם אי פעם כיצד מצליחות חברות לייצור דשא מלאכותי להשיג צבע ירוק נוצץ ומבריק למשטחים  שלהם, כנראה שהתשובה קשורה לשימוש בעופרת, כתוסף לצבע.

חברת אמריקנית לייצור משטחי דשא מלאכותי גדולה בשם AstroTurf, השתמשה בכמות של כ – 5,000 חלקיקי עופרת ביחס למליון (PPM), וכעת תאלץ להוריד את מינון השימוש בעופרת באופן דרסטי, עקב תביעה שהוגשה נגדה בעניין בקליפורניה, עוד ב – 2008.

בארה"ב המשופעת במשטחים מלאכותיים באצטדיוני ספורט ואזורי פנאי ברחבי צפון אמריקה כולה, החששות מתרכזים בעיקר במגרשים ותיקים של החברה, הפעילה בתחום עוד משנות השישים.

לדברי מנכ""ל AstroTurf: "הפיגמנט עם העופרת הוחלף עם רכיב נטול עופרת מספק חדש. החומר נוסה רבות ובהצלחה, ואנחנו משתמשים בו כבר יותר משנה"

אם תהיתם אי פעם כיצד מצליחות חברות לייצור דשא מלאכותי להשיג צבע ירוק נוצץ ומבריק למשטחים  שלהם, כנראה שהתשובה קשורה לשימוש בעופרת, כתוסף לצבע.

חברת אמריקנית לייצור משטחי דשא מלאכותי גדולה בשם AstroTurf, השתמשה בכמות של כ – 5000 חלקיקי עופרת ביחס למליון (PPM), וכעת תאלץ להוריד את מינון השימוש בעופרת באופן דרסטי, עקב תביעה שהוגשה נגדה בעניין בקליפורניה עוד ב – 2008.

בארה"ב המשופעת במשטחים מלאכותיים באצטדיוני ספורט ואזורי פנאי ברחבי צפון אמריקה כולה, החששות מתרכזים בעיקר במגרשים ותיקים של החברה, הפעילה בתחום עוד משנות השישים.

לדברי מנכ""ל AstroTurf "הפיגמנטו עם העופרת הוחלף עם רכיב נטול עופרת מספק חדש. החומר נוסה רבות ובהצלחה, ואנחנו משתמשים בו כבר יותר משנה"

מר ווטסון, יגיע לישראל להשתתף בועידת הנשיא 2009 שתערך בירושלים  בין התאיריכים 20-22  אוקטובר, בחסות נשיא המדינה, מר שמעון פרס.

על פי מהמארגנים, הועידה תבחן את המגמות המעצבות את העתיד ותדון בפעולות שצריכות להינקט כדי לסלול דרך אל מחר טוב יותר לישראל, לעם היהודי ולעולם כולו.
בהקשר זה למר ווטסון, אשר הינו אחד מחלוצי תחום הבניה הירוקה בעולם והרוח החיה מאחורי תקן ה – LEED, שהינו התקן האמריקני המוביל לבניה ירוקה, כאיש חזון ומעשה, יהיה בוודאי מה להגיד.

מר ווטסון נושא דברים בנושא התייעלות אנרגטית ובניה ירוקה ברחבי העולם והוא דמות מוכרת ומוערכת מאוד בתחום. בועידה הנוכחית הציפיה שמעבר לחזון נושא הבשורה שלו, יתיחס מר ווטסון גם למצבה של ישראל בתחום, גם בהקשר ליכולתה של מדינת ישראל להצטרף למגמות הבניה הירוקה והבשורה אשר היא נושאת לגבי שימור המשאבים אותם החברה צורכת ושלפיהם היא מתנהלת.